פסק-דין בתיק ת"פ 55914-10-10

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של השתתפות בהתפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין וכן היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

על פי כתב האישום, בתאריך 22.09.10, אירעו התפרעויות אלימות בשכונת סילוואן והעיר העתיקה בירושלים, במטרה לפגוע בכוחות הביטחון ולהביא לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובשלטון החוק. במסגרת ההתפרעויות גרמו המתפרעים נזק למספר מצלמות משטרתיות המותקנות ברחבי העיר העתיקה כחלק מפריסת מצלמות פרויקט "מבט 2000".

באותן הנסיבות, יחד עם האחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, באזור שער הברזל שבעיר העתיקה בירושלים, בשעה 18:30 לערך, הרס הנאשם נכס במזיד ושלא כדין בכך שפירק באמצעות מפתח שוודי שני ברגים שחיברו את המצלמה המותקנת במקום לקיר.

בעשותו כאמור, השתתף הנאשם (עפ"י כתב האישום) בהתקהלות אסורה של לפחות 3 אנשים שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת שלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעבודות שבכתב האישום וביהמ"ש יורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו, בין היתר לצורך בחינת אפשרות אי הרשעת הנאשם בגין ביצוע העבירה.
 הוסכם כי עמדת המאשימה תהא גם לאחר התסקיר עונש של 6 חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות, (זאת בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות), למאסר על תנאי וכן לפיצוי.

בהתאם לאמור קבע ביהמ"ש בהחלטתו ביום 19.12.10 שהנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום והורה על הגשת תסקיר לעניין אי הרשעה וכן על הגשת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בתסקיר שהוגש לבית המשפט המליץ שירות המבחן לביהמ"ש, להימנע מהרשעת הנאשם לאור החרטה שהביע על מעשיו ולאור העובדה כי ההרשעה עלולה לפגוע בסיכוי העסקתו בהמשך וכן לגרום לנזקים כלכליים לו ולבני משפחתו.

עוד מציין התסקיר כי הנאשם הינו בחור בלתי מגובש באישיותו, אשר נמצא בתקופה אשר מאופיינת בבלבול וחיפוש משמעות וכיוון בחייו, מצב אותו ניתן להבין באופן חלקי על רקע היותו בתקופת ההתבגרות. שירות המבחן התרשם שהנאשם משקיע מאמצים רבים מגיל צעיר לצורך פרנסת עצמו ובני משפחתו, ולא מזוהים אצלו דפוסים בעיתיים ועבריינים מגובשים וקבועים.

התסקיר המליץ איפוא, להטיל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, במסגרתן יבצע עבודות תחזוקה כללית, במסגרת היחידה לקידום נוער, מזרח ירושלים.
יצוין,שחוות דעת הממונה על עבודות השרות קבעה שהנאשם כשיר לבצע עבודות כאלה.

ב"כ המאשימה סבורה, כי עניינו של הנאשם אינו עומד בתנאים אשר הותוו ב "הלכת כתב" לעניין אי-הרשעה,ויש להטיל עליו עונש של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי.

לטענת ב"כ המאשימה רק במקרים חריגים לא ירשיע בית המשפט נאשם שנקבע לגביו כי עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וכי מאחר ומדובר בהתפרעויות אלימות, בהם נתקלים כוחות הביטחון מידי יום ומבזבזים עליהם משאבים רבים וכוח אדם רב, ראוי שעבריינים בעבירות אלה ייענשו כראוי, על מנת להרתיעם ולהרתיע אחרים.

עוד טען ב"כ המאשימה שהנאשם, גרם נזק למצלמת האבטחה של משטרת ישראל.

ב"כ הנאשם טען לעומתו שיש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם.